- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק ת"ק 001267/03
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב |
001267-03
24.3.2003 |
|
בפני : חגי ברנר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: שלו אמנון |
: 1. נופש ישיר 2. יוניטל בע"מ |
| פסק-דין | |
1. בפניי תביעה לתשלום סך של 3,000 ש"ח בגין חבילת נופש שהזמין התובע במלון אטלנטיס, בעיר בלק שבתורכיה ואשר לטענתו, לא סופקה לו.
2. אין חולק כי התובע הזמין באמצעות הנתבעת מס' 1 חבילת נופש במלון אטלנטיס בעיר בלק שבתורכיה. אין חולק כי התובע שילם סך של 320 דולר בגין חבילה זוגית. אין גם חולק כי הנתבעת מס' 1 ביצעה את ההזמנה כנדרש אצל הנתבעת מס' 2, וזו מצידה ביצעה את ההזמנה אצל הספק התורכי, שאף אישר את דבר ההזמנה למלון אטלנטיס. דא עקא, רק כשהגיע התובע לתורכיה, התברר לו כי בוצעה הזמנת ייתר למלון אטלנטיס, והוא הופנה אפוא למלון לארס, הנמצא במרחק 60 ק"מ מהעיר בלק.
3. התובע טען כי נגרמה לו עוגמת נפש רבה וכי לא היה זה מעשי לחזור לישראל בו ביום, ולפיכך בלית ברירה, הוא נאלץ לקבל את הדין ולשהות במלון לארס.
4. הנתבעות טענו כי על פי נוהלי העבודה שלהן, שמורה להן הזכות להעביר את המזמין למלון אחר "באזור". הן אף הציגו בפניי "תנאים כלליים" שחיברה הנתבעת מס' 2 ואשר מעגנים בכתב נוהל זה. איני יכול לקבל טענה זו. ראשית, לא הוכח בפניי כי הובהרה לתובע מראש אפשרות זו, וממילא הוא לא הוחתם לאות הסכמתו לנוהל זה. לא ניתן להשית על התובע כללים או תנאים כלשהם, אלא אם נתן הסכמתו לכך, או שהדבר מעוגן בחיקוק; שנית, לא נראה לי כי ניתן לומר על מלון הנמצא במרחק של 60 ק"מ מן המלון המקורי שהוזמן, כי מדובר בהעברה למלון באותו אזור. הנתבעות היו צריכות להגדיר בכתב מהו תחום התפרסותו הטריטוריאלי של אותו "אזור" בו מותר להן לבצע העברות ממלון למלון, אך הן לא עשו כן, אפילו לא במסגרת אותו מסמך ששמו "תנאים כלליים". הנתבעת מס' 1 אף הודתה בסעיף 9 לכתב הגנתה כי המלון החלופי "היה ממוקם באזור אחר מהאזור בו ביקש התובע לשהות".
5. הנתבעות טענו כי למעשה מצבו של התובע השתפר עקב החלפת המלון, משום שהוא קיבל מלון חלופי יקר יותר ושודרג לאירוח על בסיס פנסיון מלא במקום חצי פנסיון שהזמין מלכתחילה. שתי הטענות אינן משכנעות: התובע הציג בפניי מסמך המראה כי בתקופות מסוימות, מלון לארס החלופי זול יותר ממלון אטלנטיס (למרות שהוכח בפניי כי במועד הנסיעה של התובע, מלון לארס היה יקר יותר). מכל מקום, גם אם התובע קיבל מלון יקר יותר מזה שהזמין, הרי שלא מדובר במלון אותו ביקש מלכתחילה ואשר בו היה זכאי לשהות על פי ההסכם שנקשר בינו לבין הנתבעת מס' 1. המלון היקר יותר נכפה עליו, על אפו וחמתו, מבלי שיסכים לוותר על זכויותיו כלפי הנתבעת מס' 1 רק משום ששודרג למלון יקר יותר. לעניין הפנסיון המלא, התובע העיד כי לא קיבל אירוח על בסיס פנסיון מלא במלון החלופי ועדותו זו לא נסתרה.
6. לפיכך אני קובע כי התובע היה זכאי להתארח במלון אטלנטיס וכי העובדה שלא עלה בידיה של הנתבעת מס' 1 לגרום לכך שהאירוח אכן ייצא לפועל במלון עליו הוסכם, מהווה הפרה של החוזה על ידה. מקובל עליי כי האשם מוטל על הספק התורכי, ולא על הנתבעת מס' 1, אלא שהאחריות החוזית שחלה על הנתבעת מס' 1 כלפי התובע היא אחריות מוחלטת, לאמור, אין צורך ב"אשם" של צד לחוזה כדי לחייבו בגין הפרה. די בכך שהוא לא סיפק לצד הנפגע את אשר התחייב לספק. יחד עם זאת, אין להטיל אחריות חוזית על הנתבעת מס' 2, משום שזו לא הייתה צד להתקשרות מול התובע. אין גם מקום להטיל עליה אחריות נזיקית, משום שלא הוכח בפניי כי היא התרשלה באופן כלשהו כלפי התובע. ייתכן ולנתבעת מס' 1 עומדת זכות לשיפוי או השתתפות מאת הנתבעת מס' 2, אך לא נשמעו בפניי טענות בעניין זה ואיני מכריע בו. אציין רק כי ביחסים שבין שתי הנתבעות, מילאה הנתבעת מס' 1 את חובתה כלפי הנתבעת מס' 2. נראה לי כי גם הנתבעת מס' 2 יצאה ידי חובתה בכך שביצעה את ההזמנה אצל הספק התורכי. לכאורה, תרופתן של הנתבעות היא בשיפוי או השתתפות מאת הספק התורכי, האחראי למצב שנוצר.
7. נותר להכריע בעניין הנזק. בעניין זה יש לתת משקל לעובדה שמחיר החבילה כולה היה 320 דולר בלבד, ויש להניח שלא נגרם לתובע סבל של ממש עקב החלפת המלון. לשאלת בית המשפט מה היה לו רע במלון לארס, השיב: "מי אמר שרע". יחד עם זאת, לא נסתרה עדותו של התובע לפיה הוא היה מעוניין במיוחד במלון בעיר בלק, משום שהיה כבר בעבר באזור בו נמצא מלון לארס והוא היה מעוניין לבלות את החופשה דווקא באזור בלק. בשים לב לכל הנתונים הללו, נראה לי כי הפיצוי ההולם בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובע הינו סך של 750 ש"ח, המהווה כ- 50% מעלות החבילה.
8. אשר על כן אני מחייב את הנתבעת מס' 1 לשלם לתובע סך של 750 ש"ח כפיצוי בגין עוגמת נפש. בנוסף תשלם הנתבעת מס' 1 לתובע סך של 87 ש"ח בגין אגרת התביעה וסך של 100 ש"ח בגין הוצאות התייצבותו לדיון.
9. התביעה נגד הנתבעת מס' 2 נדחית בלא צו להוצאות.
10. המזכירות תישלח העתק פסק דין זה לצדדים.
ניתן היום כ' ב אדר ב, תשס"ג (24 במרץ 2003) במעמד הצדדים
|
חגי ברנר, שופט |
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
כתבות קשורות
חיפוש עורך דין לפי עיר
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
